ביקורת- או נכון יותר- רשמים מהכנס שהתקיים ב- 18.11.07 על ידי האגודה לריפוי סיני מסורתי כבר העלנו.
אנחנו כאן כדי להמשיך ולהעלות הגיגים ומחשבות שעלו לנו תוך כדי ההרצאות, דברים שנאמרו על ידי המרצים השונים שנשארו לנו בראש.
פרט להרצאה של ד"ר להבי ושל קרן זליכה, ההרצאות בהן נכחתי לאו דווקא דיברו על גיל המעבר, כמו שדיברו על נשים באופן כללי.
כל כך הרבה נקודות בחיים שלנו הן בעצם נקודת מעבר- קבלת הווסת הראשונה, חבר ראשון, חתונה, הריון, לידה, אימהות, קידום בעבודה... מן הסתם גם אצל גברים יש נקודות ציון חשובות לא פחות, אבל הכנס עסק בגיל המעבר ולכן אנחנו ממשיכים את הדיון בנשים. אם כן, בנקודות שונות בחיים של הנשים, אנחנו יכולות להעיד על מעבר של פאזה, על שינוי, והרבה פעמים על משבר, שכפי שציין ד"ר בועז שטרן, לא מדובר בהכרח במשהו שלילי.
למה הוא לא שלילי? כי מה שקורה איתנו מאותה נקודה בזמן תלויה בעצם בנו על פי מבנה האישיות שלנו, על פי מי שאנחנו, הערכים שלנו וכיו"ב.
ד"ר שטרן דיבר על ארבעה גורמי תמיכה עיקריים:
1. הכנה מראש, חיסון פסיכולוגי.
2. אמפתיה.
3. עיבוד והעצמה.
4. הדרכה בפתרון בעיות מעשיות.
לגבי הסעיף הראשון, ציין ד"ר שטרן שעושים הכנה מראש וכך ניתן לקבל את הדברים בצורה יותר קלה, כעוד משהו בחיים.
אני מתארת לעצמי שד"ר שטרן בטח מבין שיש בעיה בהכללה הזו, שכן יש הרבה מאוד דברים שלא משנה כמה נכין את עצמנו- לעולם לא נוכל לקבל אותם בצורה "קלה". יש הרבה מאוד דברים בחיים שלא תמיד תוכל להכין את עצמך להכל- הכל, כל האפשרויות וכל המחשבות, כל הריאקציות והמציאות עצמה שתמיד עובדת לפי החוקים שלה וממש לא שואלת אף אחד אם הוא מוכן למה שעומד להגיע.
ה"מרחב המעברי" שאותו ציין ד"ר שטרן הוא אותו מרחב פסיכולוגי בין מציאות לפנטזיה, שם ניתנת האשרות לעוד אפשרויות למצבים מסויימים, שם ניתן לשבור את הקבעונות השונים שלנו וכך להתקדם עם החיים שלנו ולמתן עד לנטרל חרדות השולטות בנו.
ד"ר שטרן שכח לציין שממש לפניו, חשב על אותו העניין ד.וו. ויניקוט, פסיכולוג ידוע שהמשיך את העבודה החשובה של מלאני קליין בכל הקשור לילדים וטבע מספר מושגים חשובים הקיימים עד היום- אחד מהם הוא אותו מרחב מעברי, וידוע יותר- אובייקט מעבר. ד"ר שטרן נתן דוגמאות לעניין מעולם הילדים, אנחנו נחזור לנשים- איך זה בא לידי ביטוי אצלנו? הרי לא ממש ראינו נשים הולכות ממקום למקום עם אובייקט מעבר כזה או אחר?!
לנשים רבות המרחב המעברי הוא טיפול פסיכולוגי. לנשים אחרות זה יכול להיות טיפול ברפואה סינית. לנשים אחרות זה יכול בכלל להיות האומנות שלהן. המקום שלנו, כמטפלים, הוא לעודד את המטופלות שלנו למצוא את המקום הזה. ואם אנחנו כמטפלים יכולים לספק את המקום הזה- כבר סיפקנו טיפול נאות.
ד"ר שטרן עוד דיבר על ההגדרה "גיל הבלות", הגדרה חברתית-תרבותית עם בעייתיות גדולה מאוד.
במערב, ההגדרה עצמה עושה את העבודה- "גיל הבלות", וכפי שציינה במהלך אחת ההרצאות בכנס אחת המורות היותר טובות, ואחת הנשים היותר מקסימות שהכרתי "אם אפשר להשתמש במונח 'גיל המעבר', כי אני ממש לא מרגישה שאני נובלת"- ההגדרה הזו כמו מכתיבה לנשים את התחושות שעליהן להרגיש בגיל זה, ומגדירות לנשים את הנשיות שלהן כמשוואה מאוד פשוטה: את פורייה=את אישה. את לא פורייה=את נובלת.
וכשאת נובלת, כבר אין לנו ממש שימוש בך....
קפיצה קלה למזרח מעידה על הגדרה חברתית-תרבותית אחרת לחלוטין!
בסין, כמו גם ביפן, נשים שהגיעו לגיל המעבר מקבלות את התפקיד החשוב של הנחלת הידע לנשים צעירות מהן, שכן הן ממש בגיל זה נשים חכמות עם חוכמת חיים, ניסיון יקר, אליהן פונים במשפחה כולה לעיצות לפני קבלת החלטות.
הצמח Zhi Mu מקבוצת מסלקי אש נמצא בשימוש לסילוק חום מחוסר- גם בגיל המעבר. השם שלו (Zhi=ידע במובן של הבנה; Mu= אימא) מעיד על כך שיש לכבד את האישה בשלב זה של חייה- זהו השלב בו היא מעבירה את ידע האימהות לבתה. השם של הצמח, כפי שניתן לפני הרבה מאוד שנים, מדגיש שהפריון של האישה אינו הדבר היחידי הגורם לאישה להיות חשובה.
ריספקט.
חזרנו למערב, ואנחנו עדיין עדים להגדרות רפואיות בעייתיות.
זה לא דבר חדש כמובן, ההיסטוריה מלמדת שלעולם הרפואה משקל גדול מאוד בדיכוי נשים לאורך ההיסטוריה ודי להתבונן במונח 'היסטריה', כדי להבין שיש פה עניין הרבה יותר עמוק מסתם הגדרה.
טל בלו הזכיר את אנה או במאמרו על הריון מדומה, אותה בחורה חכמה ומוכשרת מבית עשיר, שסבלה מאוסף תסמינים, שכונה בזמנו על ידי ד"ר ברוייר ואחריו גם על ידי אחד ד"ר פרויד, היסטריה- ואנחנו עוד לא נכנסים לאבחנה מבדלת של היסטריה נשית והיסטריה גברית... השימוש במילה היסטריה מגיעה מהמילה 'היסטרה', שמשמעותה ביוונית רחם. המחשבה שאוסף התסמינים הללו מופיעים אצל נשים רק בגלל שיש להן רחם היא מחשבה רפואית דאז, הבאה לתת מענה נכון יותר לרוח התקופה שנשלטה על ידי גברים. אך בדיעבד אנו יודעים שכל התופעות היו תוצר ישיר של דיכוי ישיר של נשים- נשים לא החליטו עבור עצמן אף החלטה- החל מקוד הלבוש (גם כאשר מדובר על מזג אויר קריר קוד הלבוש לנשים הכתיב חולצה וחצאית דקות), דרך סוג הספרים שמותר לקרוא וכלה בהחלטה של הורי האישה/בחורה/נערה עם מי להתחתן. שלא לדבר על איסור מוחלט להשכלה גבוהה.
אנה או- או בשמה המלא ברטה פפנהיים, כדוגמא ל"חולת היסטריה" הגיעה מבית עשיר ולא ניתנה לה האפשרות להשכלה גבוהה כפי שניתנה לאחיה. ברטה, כפי שתוכלו לקרוא בקישור, הייתה אישה מוכשרת ואינטילגנטית מאוד, שבסופו של תהליך עבודתה הסוציאלית הסבה לה נחת וגם לאלו שסביבה.
עולם הרפואה טבע גם את המונח "גיל הבלות".
חפשו בגוגל ותראו שהמונח עדיין טבוע חזק בתרבות ובחברה, אפשר גם להסתכל על הוליווד המקדשת את הנעורים ואת עור הפנים החלק מקמטים, ואפשר להסתכל על אלפי הנשים בארץ המגדירות את נשיותן על פי היכולת שלהן ללדת ילדים.
הגדרה זו אינה שמורה אך ורק לפלג מסוים באוכלוסיה, אל תשלו את עצמכם, ההגדרה זו קיימת בכל המגזרים, בכל חתכי האוכלוסיות ובכל הגילאים, אגב.
ועוד לא התחלנו לגעת בתפיסה המודרנית של האימא המושלמת וכמה עוול היא עושה לאימהות צעירות המגלות את הפער שבין הפנטזיה התרבותית-חברתית לבין המציאות שבה הן חיות...
אז מה עושים?
כמו כל שינוי גדול, השינוי מתחיל בקטן. כל מטפלת ומטפל המעוניינים לטפל בנשים צריכים ללמוד את הנושא וצריכים להפנים ראשית אצלם באופן אישי ופנימי- מה שמכונה גיל המעבר הוא אכן מעבר, כמו הרבה מאוד מעברים אחרים בחיי נשים.
שינויים גדולים קורים, כמובן שאין להקל בהם ראש, אבל השינויים הללו הם אינם שליליים בהגדרתם ובמהותם.
העזרה והתמיכה שאנחנו כמטפלים צריכים לתת צריכים להגיע מהבנה, מאמפתיה- כפי שד"ר שטרן ציין, ומחיבור של כל מטפלת ומטפל לנקודת שינוי בחייהם הפרטיים, נקודת שינוי חזקה מאוד שהביאה לשינוי גדול מאוד בחיים שלהם.
לימדו את הנושא כדי שתוכלו לעזור למטופלות שלכם בצורה טובה יותר- ולא רק ברמת הורמונים, אלא ברמת הנפש.
כשה- Shen שלכם יפגוש את Shen המטופלת בגובה העיניים וממקום אמפתי, יתחיל השינוי.
מאמר זה הופיע לראשונה בסינית בלוג- מחשבות בסינית.
אתם מוזמנים לבקר ולהגיב: http://blog.sinit.co.il
אנחנו כאן כדי להמשיך ולהעלות הגיגים ומחשבות שעלו לנו תוך כדי ההרצאות, דברים שנאמרו על ידי המרצים השונים שנשארו לנו בראש.
פרט להרצאה של ד"ר להבי ושל קרן זליכה, ההרצאות בהן נכחתי לאו דווקא דיברו על גיל המעבר, כמו שדיברו על נשים באופן כללי.
כל כך הרבה נקודות בחיים שלנו הן בעצם נקודת מעבר- קבלת הווסת הראשונה, חבר ראשון, חתונה, הריון, לידה, אימהות, קידום בעבודה... מן הסתם גם אצל גברים יש נקודות ציון חשובות לא פחות, אבל הכנס עסק בגיל המעבר ולכן אנחנו ממשיכים את הדיון בנשים. אם כן, בנקודות שונות בחיים של הנשים, אנחנו יכולות להעיד על מעבר של פאזה, על שינוי, והרבה פעמים על משבר, שכפי שציין ד"ר בועז שטרן, לא מדובר בהכרח במשהו שלילי.
למה הוא לא שלילי? כי מה שקורה איתנו מאותה נקודה בזמן תלויה בעצם בנו על פי מבנה האישיות שלנו, על פי מי שאנחנו, הערכים שלנו וכיו"ב.
ד"ר שטרן דיבר על ארבעה גורמי תמיכה עיקריים:
1. הכנה מראש, חיסון פסיכולוגי.
2. אמפתיה.
3. עיבוד והעצמה.
4. הדרכה בפתרון בעיות מעשיות.
לגבי הסעיף הראשון, ציין ד"ר שטרן שעושים הכנה מראש וכך ניתן לקבל את הדברים בצורה יותר קלה, כעוד משהו בחיים.
אני מתארת לעצמי שד"ר שטרן בטח מבין שיש בעיה בהכללה הזו, שכן יש הרבה מאוד דברים שלא משנה כמה נכין את עצמנו- לעולם לא נוכל לקבל אותם בצורה "קלה". יש הרבה מאוד דברים בחיים שלא תמיד תוכל להכין את עצמך להכל- הכל, כל האפשרויות וכל המחשבות, כל הריאקציות והמציאות עצמה שתמיד עובדת לפי החוקים שלה וממש לא שואלת אף אחד אם הוא מוכן למה שעומד להגיע.
ה"מרחב המעברי" שאותו ציין ד"ר שטרן הוא אותו מרחב פסיכולוגי בין מציאות לפנטזיה, שם ניתנת האשרות לעוד אפשרויות למצבים מסויימים, שם ניתן לשבור את הקבעונות השונים שלנו וכך להתקדם עם החיים שלנו ולמתן עד לנטרל חרדות השולטות בנו.
ד"ר שטרן שכח לציין שממש לפניו, חשב על אותו העניין ד.וו. ויניקוט, פסיכולוג ידוע שהמשיך את העבודה החשובה של מלאני קליין בכל הקשור לילדים וטבע מספר מושגים חשובים הקיימים עד היום- אחד מהם הוא אותו מרחב מעברי, וידוע יותר- אובייקט מעבר. ד"ר שטרן נתן דוגמאות לעניין מעולם הילדים, אנחנו נחזור לנשים- איך זה בא לידי ביטוי אצלנו? הרי לא ממש ראינו נשים הולכות ממקום למקום עם אובייקט מעבר כזה או אחר?!
לנשים רבות המרחב המעברי הוא טיפול פסיכולוגי. לנשים אחרות זה יכול להיות טיפול ברפואה סינית. לנשים אחרות זה יכול בכלל להיות האומנות שלהן. המקום שלנו, כמטפלים, הוא לעודד את המטופלות שלנו למצוא את המקום הזה. ואם אנחנו כמטפלים יכולים לספק את המקום הזה- כבר סיפקנו טיפול נאות.
ד"ר שטרן עוד דיבר על ההגדרה "גיל הבלות", הגדרה חברתית-תרבותית עם בעייתיות גדולה מאוד.
במערב, ההגדרה עצמה עושה את העבודה- "גיל הבלות", וכפי שציינה במהלך אחת ההרצאות בכנס אחת המורות היותר טובות, ואחת הנשים היותר מקסימות שהכרתי "אם אפשר להשתמש במונח 'גיל המעבר', כי אני ממש לא מרגישה שאני נובלת"- ההגדרה הזו כמו מכתיבה לנשים את התחושות שעליהן להרגיש בגיל זה, ומגדירות לנשים את הנשיות שלהן כמשוואה מאוד פשוטה: את פורייה=את אישה. את לא פורייה=את נובלת.
וכשאת נובלת, כבר אין לנו ממש שימוש בך....
קפיצה קלה למזרח מעידה על הגדרה חברתית-תרבותית אחרת לחלוטין!
בסין, כמו גם ביפן, נשים שהגיעו לגיל המעבר מקבלות את התפקיד החשוב של הנחלת הידע לנשים צעירות מהן, שכן הן ממש בגיל זה נשים חכמות עם חוכמת חיים, ניסיון יקר, אליהן פונים במשפחה כולה לעיצות לפני קבלת החלטות.
הצמח Zhi Mu מקבוצת מסלקי אש נמצא בשימוש לסילוק חום מחוסר- גם בגיל המעבר. השם שלו (Zhi=ידע במובן של הבנה; Mu= אימא) מעיד על כך שיש לכבד את האישה בשלב זה של חייה- זהו השלב בו היא מעבירה את ידע האימהות לבתה. השם של הצמח, כפי שניתן לפני הרבה מאוד שנים, מדגיש שהפריון של האישה אינו הדבר היחידי הגורם לאישה להיות חשובה.
ריספקט.
חזרנו למערב, ואנחנו עדיין עדים להגדרות רפואיות בעייתיות.
זה לא דבר חדש כמובן, ההיסטוריה מלמדת שלעולם הרפואה משקל גדול מאוד בדיכוי נשים לאורך ההיסטוריה ודי להתבונן במונח 'היסטריה', כדי להבין שיש פה עניין הרבה יותר עמוק מסתם הגדרה.
טל בלו הזכיר את אנה או במאמרו על הריון מדומה, אותה בחורה חכמה ומוכשרת מבית עשיר, שסבלה מאוסף תסמינים, שכונה בזמנו על ידי ד"ר ברוייר ואחריו גם על ידי אחד ד"ר פרויד, היסטריה- ואנחנו עוד לא נכנסים לאבחנה מבדלת של היסטריה נשית והיסטריה גברית... השימוש במילה היסטריה מגיעה מהמילה 'היסטרה', שמשמעותה ביוונית רחם. המחשבה שאוסף התסמינים הללו מופיעים אצל נשים רק בגלל שיש להן רחם היא מחשבה רפואית דאז, הבאה לתת מענה נכון יותר לרוח התקופה שנשלטה על ידי גברים. אך בדיעבד אנו יודעים שכל התופעות היו תוצר ישיר של דיכוי ישיר של נשים- נשים לא החליטו עבור עצמן אף החלטה- החל מקוד הלבוש (גם כאשר מדובר על מזג אויר קריר קוד הלבוש לנשים הכתיב חולצה וחצאית דקות), דרך סוג הספרים שמותר לקרוא וכלה בהחלטה של הורי האישה/בחורה/נערה עם מי להתחתן. שלא לדבר על איסור מוחלט להשכלה גבוהה.
אנה או- או בשמה המלא ברטה פפנהיים, כדוגמא ל"חולת היסטריה" הגיעה מבית עשיר ולא ניתנה לה האפשרות להשכלה גבוהה כפי שניתנה לאחיה. ברטה, כפי שתוכלו לקרוא בקישור, הייתה אישה מוכשרת ואינטילגנטית מאוד, שבסופו של תהליך עבודתה הסוציאלית הסבה לה נחת וגם לאלו שסביבה.
עולם הרפואה טבע גם את המונח "גיל הבלות".
חפשו בגוגל ותראו שהמונח עדיין טבוע חזק בתרבות ובחברה, אפשר גם להסתכל על הוליווד המקדשת את הנעורים ואת עור הפנים החלק מקמטים, ואפשר להסתכל על אלפי הנשים בארץ המגדירות את נשיותן על פי היכולת שלהן ללדת ילדים.
הגדרה זו אינה שמורה אך ורק לפלג מסוים באוכלוסיה, אל תשלו את עצמכם, ההגדרה זו קיימת בכל המגזרים, בכל חתכי האוכלוסיות ובכל הגילאים, אגב.
ועוד לא התחלנו לגעת בתפיסה המודרנית של האימא המושלמת וכמה עוול היא עושה לאימהות צעירות המגלות את הפער שבין הפנטזיה התרבותית-חברתית לבין המציאות שבה הן חיות...
אז מה עושים?
כמו כל שינוי גדול, השינוי מתחיל בקטן. כל מטפלת ומטפל המעוניינים לטפל בנשים צריכים ללמוד את הנושא וצריכים להפנים ראשית אצלם באופן אישי ופנימי- מה שמכונה גיל המעבר הוא אכן מעבר, כמו הרבה מאוד מעברים אחרים בחיי נשים.
שינויים גדולים קורים, כמובן שאין להקל בהם ראש, אבל השינויים הללו הם אינם שליליים בהגדרתם ובמהותם.
העזרה והתמיכה שאנחנו כמטפלים צריכים לתת צריכים להגיע מהבנה, מאמפתיה- כפי שד"ר שטרן ציין, ומחיבור של כל מטפלת ומטפל לנקודת שינוי בחייהם הפרטיים, נקודת שינוי חזקה מאוד שהביאה לשינוי גדול מאוד בחיים שלהם.
לימדו את הנושא כדי שתוכלו לעזור למטופלות שלכם בצורה טובה יותר- ולא רק ברמת הורמונים, אלא ברמת הנפש.
כשה- Shen שלכם יפגוש את Shen המטופלת בגובה העיניים וממקום אמפתי, יתחיל השינוי.
מאמר זה הופיע לראשונה בסינית בלוג- מחשבות בסינית.
אתם מוזמנים לבקר ולהגיב: http://blog.sinit.co.il
קהילת הרפואה הסינית בארץ- מי מכם המעוניין לקבל מידע מהימן על הנעשה בארץ ובעולם;
המעוניינים לקבל מידע אמין על רפואה סינית- בואו לבקר:
http://www.sinit.co.il
סיניל בלוג- מחשבות בסינית:
http://blog.sinit.co.il
המעוניינים לקבל מידע אמין על רפואה סינית- בואו לבקר:
http://www.sinit.co.il
סיניל בלוג- מחשבות בסינית:
http://blog.sinit.co.il
